blog006
אמירה קידר

אמירה קידר

מוציאה סיפורים לאור

יומן אישי 2: מהם המרכיבים העיקריים של כל ספר חיים (ביוגרפיה)

כל ספר ביוגרפי חייב שיהיו בו לפחות שני מרכיבים עיקריים: תחקיר מעמיק ומספיק חומרי גלם. במקרה שלי עמד בפני אתגר לא קטן.

כל ספר ביוגרפי חייב שיהיו בו לפחות שני מרכיבים עיקריים: תחקיר וחומרי גלם.

1. תחקיר – התחקיר הוא כל חומר הרקע שהסופר אוסף ונוגע לספר, עוד לפני שבכלל ישב והתחיל לכתוב את הספר.

ברגע שקיבלתי את ההחלטה לכתוב את הספר, הבנתי שיש מספר אנשים שאני צריכה לראיין באופן דחוף. הראשונה שניגשתי אליה הייתה בת דודה של רחל שהכירה את המשפחה של רחל עוד מפולין. היא אמנם הייתה נערה צעירה בזמן המלחמה אבל ידעתי שהיא תיתן לי את המסגרת של הסיפור. אחרי שנפגשתי איתה, התחלתי להכין רשימת מרואיינים.

השלב השני בתחקיר שלי היה לנסוע לפולין לראיין את המצילות של רחל.

הנסיעה לפולין הייתה סיפור בפני עצמו. הייתי צריכה לראיין שתי נשים פולניות נוצריות בנות  92 על אירועים שקרו 65 שנה קודם… לא פשוט. הבעיה הכי גדולה הייתה איך מתמודדים עם השפה אבל הייתה גם בעיה נוספת, האם הן בכלל זוכרות משהו?

נושא השפה נפתר בקלות. את אחת הנשים ראיינתי בצרפתית, שפה שהתברר ששתינו דוברות ואילו את האישה השנייה ראיינתי באנגלית בתרגומה של נכדתה הצעירה.

גם בעיית הזיכרון נפתרה באופן מפתיע ומרגש. למרות גילן, שתי הנשים היקרות הללו זכרו כל פרט מהתקופה וסיפרו לי את סיפורן בצורה צלולה ומעוררת התפעלות.

כל פיסת מידע שהן נתנו לי הייתה עבורי כמו זהב, כל מילה שהן סיפרו לי הייתה ממש קריטית לסיפור. מכיוון שעדיין לא היה לי שום חומר רקע, תליתי את כל יהבי על הסיפורים שיספרו לי שתי הפולניות.

לקחתי איתי לנסיעה דפים רבים כדי לכתוב את שיחותיי עמן אבל כמובן שהצטיידתי גם ברשמקול ובמצלמת וידאו (ב-2007 עוד לא הייתה לי מצלמה דיגיטלית ובטח שלא סמארטפון). כל הגיבויים האלה כמעט ולא עזרו כאשר בגלל תקלה טכנית נמחק לי אחד הראיונות מהרשמקול. במזל, הריאיון היה מצולם במצלמת הווידאו.

אז התחקיר המוקדם היה מוכן. בהמשך נפגשתי עם עוד אנשים לצורך כתיבת הספר אבל הרקע הכללי על הסיפור הושג.

עכשיו הגיע הזמן לאסוף את שאר חומרי הגלם.

רחל עם אחד מילדי המצילים שלה בפולין, 1944/5

2. חומרי גלם – חומר גלם הוא שם כללי לכל מה שהסופר צריך להכניס לספר על מנת להפוך אותו לספר, לצד הכתיבה השוטפת כמובן.

תהליך העבודה של כתיבת ספר דומה בעיני לתהליך אפיית עוגה: לוקחים חומרי גלם שונים, מעבירים אותם תהליכים מסוימים – מנפים, מערבבים, מקציפים, לפעמים אפילו מבשלים לפני האפייה, ולבסוף אופים את הכל ביחד בטמפרטורה הנכונה. כך גם בכתיבה, אוספים את החומרים הרלבנטיים, מסננים ומנפים, מערבבים ובסוף אופים.

הלוואי וזה היה כל כך קל כמובן. כתיבה, בניגוד לאפיית עוגה, כוללת גם הרבה התלבטויות, מחיקות, שינויים, תהליכים שלוקחים חודשים ושנים. אבל עוד נגיע לזה.

חומרי הגלם שלי בכתיבת הספר "ללצ'קה" היו:

  1. היומן של ציפה יבלון, מקור מספר אחת מכל הבחינות,
  2. חומרים שהביאו לי בני משפחה ומרואיינים: תמונות, מכתבים, קופסת הנעליים המפורסמת של הדוד שמעון שכללה בין היתר את היומן שלו שסיכם את תקופת השבי שלו (מקור מידע מדהים ומרגש במיוחד),
  3. ארכיונים: ביד ושם מצאתי מסמכים, תעודות, עדויות של אנשי מפתח ובמקרה הזה של המצילות של רחל. העדויות היו בחלקן כתובות ובחלקן על גבי קלטות אותן שלחתי לתרגום, בארכיון הציוני מצאתי חומר רב על בית היתומים בו שהתה רחל אחרי המלחמה, בארכיון הרב קוק מצאתי חומר מעניין מאד על תקופת החיפושים אחרי ילדים באירופה אחרי המלחמה, באוניברסיטה העברית יש מדור שלם של עדויות של ילדים שעברו את השואה, רבים מהם עברו מסלול דומה לזה שעברה רחל. כל החומרים האלה עזרו לי על מנת להכיר ולשחזר את התקופה.
  4. ספרים: ספר הקהילה של שדליץ, ספר יזכור (ספרים שנכתבו כמעט על כל קהילה בפולין אחרי השואה, חלקם באידיש) וספרים נוספים על התקופה. את חלקם של הספרים מצאתי באינטרנט באופן מלא, את חלקם הזמנתי מחו"ל (ותודה לאמזון).
  5. חומר מהאינטרנט: רקע על שדליץ, רקע על הקהילה היהודית בשדליץ בפרט ובפולין בכלל, רקע היסטורי על מלחמת העולם השנייה, עוד עדויות של ניצולים ועוד המון דברים מעניינים שנמצאים ברשת.
  6. מהנסיעה לפולין לקחתי איתי מראות מוחשיים של כל המקומות בהם התרחש סיפורה של רחל. ללא ספר חומר גלם חשוב.

בשלב זה של איסוף החומר, הרגשתי שיש לי את כל מה שאני צריכה. היו לי ראיונות, חומרי גלם רבים ובעיקר רצון גדול לכתוב כבר את הספר.

בבלוג הבא אספר איך כתבתי את הספר על חייה של רחל ולבסוף גם הוצאתי אותו לאור.

להמשך קריאה...

מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
Call Now Button
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן